ריקי שחם רביצקי מביאה שיר מאת ריינה מריה רילקה
כניסה
תהא אשר תהא: עם ערב צא
מחדרך שבו הכל גלוי;
ביתך אחרון לפני המרחקים:
תהא אשר תהא.
ובעיניך שכמעט עייפו מהִנתק
מעל מפתן הדלת הבלוי,
לאט לאט אילן שחור תרים,
תמיר, בודד, ומול פני הרקיע תציבנו.
ותהי בורא עולם. והוא רב, והוא כמילה
שעוד בשתיקתה היא מבשילה.
ועת רצונך את מובנו קולט,
עיניך, בליטוף של רוך, מרפות ממנו…
(מתוך: נטוש על הרי הלבב, תרגום מגרמנית – עדה ברודסקי, הוצאת כרמל).
