ריקי שחם רביצקי מביאה את שירו של ארתור רמבו
- אופליה
עַל שְׁחוֹר גַּלִּים רוֹגֵעַ אוֹר כּוֹכָב בָּאֹפֶק,
אוֹפֶלְיָה בְּלָבְנָהּ כְּשׁוֹשַׁנֵּי
נָהָר,
אַט
צָפָה, גֵּו עָטוּף וּמְצֹעָף בָּאֹפֶל…
– בַּיַּעַר תַּעֲלֶה מֵאוֹב תְּרוּעַת
צַיָּד נִמְהָר.
שְׁנוֹת אֶלֶף, וְאוֹפֶלְיָה עוֹד תָּצוּף,
תָּנוּחַ,
וּכְרוּחַ רְפָאִים נוּגָה תָּשׁוּט לְאַט;
שְׁנוֹת אֶלֶף, וּבְמִין טֵרוּף מָתֹק, בָּרוּחַ
אֲשֶׁר תִּשֹּׁב עִם עֶרֶב, שִׁיר דּוֹדִים
תִּלְאַט.
תִּישַׁק הָרוּחַ לְרֹךְ שַׁדֶּיהָ וּתְלַטֵּף.
אֶת צְעִיפֶיהָ מֵי תּוּגָה רַכּוֹת יָנִיעוּ;
אִילָן בָּכוּת יִדְמַע עֲלֵי כָּתֵף,
אַגְמוֹן יִקוֹד לָהּ וְיִלְחַשׁ: עַבְדֵּךְ
אֲנִי הוּא.
פִּרְחֵי נוֹפָר יִשְׁתּוֹחֲחוּ אַפָּיִם
וּלְעִתִּים תָּעִיר בֵּין עֳפָאֵי אַלְמוֹן
קֵן שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְמַלֵּט רִפְרוּף
כְּנָפַיִם:
– כּוֹכְבֵי הַפָּז יַשִּׁירוּ תַּעֲלוּמוֹת
פִּזְמוֹן.
(תרגמה מצרפתית זיוה שמיר)