יום שלישי, 5 באפריל 2016

העפעפעים של מארי מגדלן / ריקי שחם

העפעפעים של מארי מגדלן / ריקי שחם

המקום שהכי קרוב אלי
הוא המקום שהנהר פוגש אותי
ואז אני נשרטת
מענף של עץ גדה
שמנסה ללחוש לי
את מה שכל האחרים יתאוו ללחוש
אבל אמרו בקול
ללא לחש.
המקום הכי קרוב אלי
הוא המקום שבו אוזני שומעות
את תפוף הצעדים
של קבקבי העץ
אותם לובשים מחוסרי השינה
ואלה שאין ערפילית של טמטום
נסוכה על פניהם
אלא שקשוק צעדים
במסדרונות של מנזר המונח
בשדותינו
המשייטים בינות לשריקת הגברים
שמסמנים את הדרכים
של תפוף צעדי העץ
בדרך לאמבטיית קצף
ממנה מתגנבים להם זוג שדיים
שרוחצים את עצמם
עם לבנדר
המריח
ריח של פרישות,
תשוקה עקשנית
שניתקה את עצמה ממנעמי העולם
ושמלה שקופה
שמגלה שפעת יופי ומסתורין
של בתולה קדושה
בתוך זוג עיניים
שרק מארי מגדלן יודעת לקרוא.
השבילים שאני הולכת
הם המקום הכי קרוב אלי
והאושפיזין בסירתי
לובשים מחלצות של נוצות
שנשרו מכנפי מלאכים
שסמנו לי עם מנגו
את דרכי במבוך.