יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

הפסיכופתים בחברה (מאת ריקי שחם)

מאת: ריקי שחם


בתקופה האחרונה, יצא לי לעמוד במפגשים הזויים שכאלה, אל מול תופעת ה"פסיכופתיות". השימוש במושג "פסיכופת" נעשה מתוך מצוקה רגשית עמוקה אל מול התנהגותם הבלתי ניתנת להגדרה של אלה.


בחיפושי אחר הגדרה רשמית שמשמשת אורים ותומים למערכות הפסיכופתולגיות, לא נמצאה הגדרה מסוג זה, אך ברור לכל שמדובר בהפרעת אישיות קשה, שלוקח, כפי שלי לקח, זמן רב לעלות על איפיוניה וקיימת מורכבות גדולה וקושי רב בחשיפתה.

לא מדובר באדם הסובל מפסיכוזה, או נוירוזה. ההפרעה המדוברת שונה לחלוטין. אלה הצופים או היוצרים מגע עם בעלי ההפרעה הופכים להיות חלק מהמשחק המופרע שלהם, מבלי להרגיש בתוכו. תחילתה, בתלות גדולה של הפסיכופאתיים באנשים. תלות, ששורשיה דווקא בשנאה גדולה לאנשים בהם הם תלויים. הם מונעים מכל מה שנחשב לאתי וסוציאלי. ההפרעה שלהם נוגעת באנטי סוציאליות שלהם.

הפסיכופאתיים הם טיפוסים אגוצנטריים, אסרטיביים ומאוד אגרסיביים, הם בעלי כריזמה אישיותית חריפה ביותר, מקסימים, בעלי חוש הומור וחוש משחק, או, לחילופין שקטים, מלאכיים, אוהבי הזולת, בעלי חזות של קדושים. הפסיכופת נוהג לבחור לו תפקיד איתו הוא מזדהה ותלבושתו ותדמיותיו ניזונים מדמות זאת, זאת גם תלבושתו החברתית איתה הוא נע לאורך כל חייו.

אני פגשתי את הפסיכופת המקסים, המצחיק, החם והלבבי. זה היודע לעטוף אותך במילות של אהבה, בעל חוש הומור, אשר נותן תחושה שהוא לוקח חסות, שומר עלייך ועוד.

פסיכופאתית נוספת שהכרתי הציגה חזות מלאכית, המטפלת באחרים, עדינה שברירית, דואגת לאחר ומסורה.

שני בעלי ההפרעה האלה פועלים מתוך דחפים ויצרים טעונים מיניות. האנרגיות המיניות הן הנשק הפרוורטי, הלשוני, הרגשי, שעובר כחוט השני בכל פעילותם. שני הטיפוסים, באופן זהה, מגיבים בצורה אימפולסיבית לכל.

כשמשהו מאיים על שליטתם הפרוורטית, הם מאבדים את קור רוחם, המלאך מפסיק להיות מלאך והמצחיק הופף להיות אכזר. לימים התברר לי לגבי אותו טיפוס מקסים וכריזמאטי, שמאחורי המעטפת שסייעה לו ללכוד בהצלחה אנשים ברשתו, מסתתר אדם אכזר, חסר מצפון וסימפאטיה, טיפוס מניפולטיבי, שמנצל את כל הסביבה אותה הוא לכד על מנת להשיג את סיפוקו.

לקריאה בהרחבה על שני הפסיכופאתים ועל מה קורה כשהם מאבדים שליטה - הבלוג של ריקי שחם