יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי השיכור

השיכור

נושרים כוכבים אחד אחד.
אענדם, אענדם כאבני החן.
ואז אדמה, שהלילה ירד -
ולבש גופי מגן.

כי מלא האוויר נשימת ינשוף -
אין לראות, אין לדעת שבילי מחר.
ויכול להיות כי כבר לא תשוב
אל הבית, שבו אתה גר.

ואת שעותיך - פלאי הזמן,
ואת תקוותיך - פלאי האור,
אולי לא תוסיף עוד לשתות עד תומן,

אתה השיכור, השיכור. 

יום רביעי, 18 באוקטובר 2017

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - פרגים באוקטובר

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - פרגים באוקטובר

אפילו ענני השמש אין בכוחם להשתלט על חצאיות כאלו.
אף לא האישה באמבולנס
אשר ליבה האדום פורח מבעד למעילה בדרך כה מופלאה -

מתנה, מתנת אהבה
אשר לא בקשתיה כלל
משמים

חיוורים ולוהבים
המציתים את חד-תחמוצת הפחמן שלהם, מעיניים
מועמות שקפאו מתחת למגבעות נוקשות.

הו אלי, מי אני ומה אני
שפיות מאוחרים אלו יפערו אלי בזעקה
ביער כפור, בשחר דגניות.


(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - ילד

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - ילד

עינך הבהירה היא הדבר היחיד היפה במוחלט.
אני רוצה למלא אותה צבע וברווזים,
גן החיות של החדש

שבשמותיו אתה מהרהר –
טיפות שלג אפריל, מקטרת אינדיאנית,
גבעול

זעיר ללא קמט,
בריכה בה יהיו
הדימויים גדולים ואלמותיים,

לא פכירת ידיים
נסערת זו, תיקרה
כהה זו ללא כוכב.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

יום רביעי, 11 באוקטובר 2017

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - חציית האגם

 ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - חציית האגם

אגם שחור, ספינה שחורה, שני אנשים כגזרי נייר שחורים.
לאן הולכים העצים השחורים השותים כאן?
צלליהם בוודאי יכולים לכסות את קנדה כולה.

מעט אור יום מסתנן מבעד לפרחי המים.
עליהם אינם רוצים שנמהר:
הם עגולים ושטוחים ומלאי עצות מאיימות.

עולמות קרים מרעידים מן המשוט.
רוח השחור היא בנו, היא בדגים.
גוש עץ מזדקר מרים יד חיוורת לפרידה.

כוכבים נפתחים בין שושני המים.
האין הסירנות חסרות המבע הללו מעוורות אותך?
זוהי דממת נשמות נדהמות.



(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - חבורה

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - חבורה

צבע מציף את הכתם, ארגמן עמום.
שאר הגוף מרוקן מצבעו,
בגון הפנינה.

בבור מסולע
הים יונק בעקשנות חולנית,
חלל ריק אחד – ציר הים.

בגודל זבוב, הסימן
המבשר אבדון זוחל
כלפי מטה על הקיר.

הלב נסגר,
הים מחליק לאחור.
המראות מכוסות סדינים.


(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

יום ראשון, 23 ביולי 2017

ריקי שחם רביצקי מביאה משירי וויליאם בטלר ייטס ג'ין - המשוגעת וג'ק איש המסעות

(בתרגומה של דליה רביקוביץ')

יָדַעְתּי, בִּפְגשׁ מַבָּטִי לֶהָבָה
הָיָה כָּל גּופִי מְרַטֵּט
אַךְ כְּכָל שֶאֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי לַבָּא
כֵּן יַקְדּים אֲהוּבִי לָצֵאת,
כִּי אַהֲבָתִי הִיא פְּתִיל לֹא נִטְוָה
בֵּין אֹפֶל וְשַׁחַר נוֹבֵט.

וּבִבְדִידוּתָהּ הָרוּחַ שָׁבָה
אֶל כֵּס אֱלֹהִים רֵיקָם
אֲנִי שֶהָיִיתִי פְּתִיל אַהֲבָה
בִּימֵי חַיַּי בָּעוֹלָם,
אֲזַנֵּק מִקִּבְריִ אֶל הָאוֹר שֶנָּבַע
בְּרֶחֶם אִמִּי הֶחָם
אֲזַנֵּק מִקִּבְרִי אֶל הָאוֹר שֶנַּבַע
בְּרֶחֶם אִמִּי הֶחָם.

וְאִם לְבַדִּי נוֹתַרְתִּי לָנוּחַ
בְּתוֹךְ אֲפֵלַת הַמִּיטָּה
הַפְּתִיל אָז קָשַׁרְנוּ רוּחַ אֶל רוּחַ
כְּשֶׁהוּא בְּלֵילוֹת עֲלָטָה
הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ בְּלֶכְתוֹ בַּדֶּרֶך

וְרוּחִי תַּהֲלֹךְ לְאַחַר מוֹתָהּ.

יום חמישי, 20 ביולי 2017

ריקי שחם רביצקי מביאה משירי דליה רביקוביץ - כתמי אור


ובחומר הזה האפל נטבעו כתמים של אור
ולא נשמע בהם קול ורחש בם לא יעבור
והם כמו שמן המור ניגרים וזולפים מן הפך.
והם ניגרים כבשמים ורכה ושלווה תנועתם.

ובחומר הזה האפל הם נקווים למבוע קטן
ויש בהם חן וחמדה שגואים ועוברים על גדותם.
ובחומר הזה האפל נבעה מכרה של זהב
והחומר הזה האפל מגלה את מעמקיו.

ויש אהבה ענוגה בין האופל לבין הזהב.
והם חבוקים ושלווים ואין בהם קול ומשב
והאור מנטף ונושק את החומר הזה בשפתיו

והאופל הופך את גופו כבאר לכתמי הזהב.