ריקי שחם מביאה את שירה של רחל המשוררת

-->

 באחד גלגולי - רחל

הֶהָיִיתִי חַיָּה בֵּין חַיּוֹת הַשָּׂדֶה 
בְּיָמִים רְחוֹקִים, בְּאַחַד גִּלְגּוּלַי? 
וּמֵאָז לִי קִרְבַת הָאָחוֹת לְחַי 
וְאֵימַת הָאָדָם הָרוֹדֶה? 

אֲפֹרַת הַנּוֹצָה וְחַסְרַת הַמָּגֵן 
גֻּלְגְּלָה-פִּרְפְּרָה בִּי נִשְׁמַת צִפּוֹר? 
מַנְגִּינָה עַגְמוּמִית, אַהֲבַת הַדְּרוֹר – 
הֵן מִמֶּנָּה, מִמֶּנָּה שְׁתֵּיהֶן. 

וְאוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק-קָדוּם 
הָיִיתִי גִבְעוֹל-עֲשָׂבִים יְרַקְרַק? 
וְלָכֵן בְּאִמִּי-אֲדָמָה אֶדְבַּק, 
וּמְנוּחַי בְּחֵיקָהּ הַשָּׁחוּם. 

היום ניסיתי לעשן ג'יטאן / ריקי שחם

העין שלי
לא כל כך רואה עכשיו
היא אפילו לא יכולה להבחין
בין תכלת לכרתי
ולכן אני לא יכולה לדעת
אם הגיע זמן של תפילת שחרית.
התפילה שלי מנוסחת בוקר בוקר
על פי טעמו של הקפה
לתפילה שלי יש איזשהו קדוש
כל יום קדוש אחר
ובדרך כלל
אני לא מבזבזת על זה
זמן רב של אנרגיה.
מתהלכת יחפה על האדמה
מנסה להרגיש אם יש מערות מתחתי.
בפריס אין מערות
אבל גם כבר אין מאפרות
ואפילו הסיגריה של סרז' גינצבורג
כבר לא רלוונטית
ואם היא עושה השראה
אז בחדרי חדרים
כאילו היינו מעשנים מריחואנה
בציר טוב
מתנובת היער.
אבל ביער שלנו
יש רק חיות רעבות
שמחפשות את רובי הציידים
ובפריס יש רק
דגים של זהב
על מחרוזות טורקיזים
כי אין פה בריכת דגים
אבל יש קונסיארז'
שבאה מפורטוגל
עם עיניים זולגות מצחוק
שגרה בחדר של צינוק
אבל היא מרגישה
כמו חיפושית משה רבנו
עם סטייל של מלכה
וקלסה של קרלה ברוני
ואפרופו
מה נשמע בתל-אביב?
קרלה ברוני בהריון
וסרקוזי נראה תמיד
כאילו הוא עבר צינתור מנטלי
אבל אני
העיניים שלי תמיד בתוך המטרו
אפילו שלא נסעתי בו אף פעם,
כי המטרו שלי עובר
בין האלכוהול לגלואז
ושם לי ברכה של תפילת ערבית
שמזכירה לי
שאני ממש מסרבת לדעת
מה נשמע בתל אביב.