סינמה פרדיסימו / ריקי שחם

סינמה פרדיסימו / ריקי שחם

אז כמו שאתם יודעים
אני בקטע של צילום ומצלמות.
עכשיו אני בקטע של סרטים.
הולכת לעשות סרט.
אוהבת למצמץ עם העיניים שלי
להכנס לתוך מצלמה
וקליק…..
דרך המצלמות שלי אני חיה רמזים.
המצלמה היא כלי הנשק שלי
ואני מגלה באמצעותה את כל המקומות האפלים
שנלכדים להם בתוך מארבים נפשיים
של כל מי שנמצא תחת הצמצם שלי.
לפעמים אני מגלה דברים
שרק דרך עינית המצלמה
יכולתי לגלות אותם.
החיים עם המצלמה
הם חיים בצל האימה
שמא לא תדע מה לעשות עם כל
המידע שחשפה המצלמה עם פתיחת המצמם.
אני יודעת שאיני יכולה לשנות דבר
אני מקפיאה רגעים
תמונות
וכל קליק כזה
הוא רגע אירוטי בחיי.
אני מציצנית
אני צופה באינטימיות המוסתרת
של האחר
קליק
וגמרתי.
הפרובוקטביות נעמדת מאחורי המצלמה
ומקמטת את גבולות המסכה
לכדי חשיפה פרונוגרפית
בכל קמט ממולא בסיליקון
או בהכחשה מכל סוג שהוא.
כצרכנית של אסתטיקה
אני צורכת דמויים
שהם צורות א-אסתטיות
העוברות בעזרתי קומפוזיציה מינית
כדי להסתיר את הזהום
שנגרם על ידי החידק
הקטלני
של חוסר מודעות.
אני עוברת לתעשיית הקולנוע
רוצה את הוליווד.
רוצה קאטים נסתרים.
רוצה לגלות את הסצינה
שמאחורי המיקס והסאונד
של החיים.
בעבר הערצתי את מייה פארו.
אני רוצה שהיא תהיה כוכבת על בכל המעברים
בסרטים שלי.
היא תגלם את המציאות התלת מימדית.
אחריה אעבור למרלון ברנדו.
הוא היה האנחה הגדולה שלי
בטנגו האחרון בפריס.
ברנדו הוא הסקס בהתגלמותו
הזיקנה אצלו היא סקס אפיל בומבסטי אקסטרוורטי.
אתו אלך רחוק יותר.
אתו אגע באושיות הוולגריות של המציאות.
ברנדו הוא הפסבדו- אוונגרד שלי.
קאט.