ריקי שחם רביצקי מביאה את שירו של לאונרד כהן
כבידה
(מתוך ספר הכמיהה)
מעולם לא ניסיתי לראות את פניך,
ולא ביקשתי לשאול
בדבר המקום הנמוך שלבטח
אליו איאלץ עוד ליפול.
אבל אהבה חזקה כמו כבידה,
ותמיד הנפילות מגיעות.
תחילה מעץ התפוח ואז
מכותל הדמעות.
תחילה מעץ התפוח ואז
מכותל הדמעות.
ואז ממך ואז ממני
ואז מעולם ומלואו.
(תירגם מאנגלית קובי מידן
פורסם בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן).
