ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - פרגים באוקטובר

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - פרגים באוקטובר

אפילו ענני השמש אין בכוחם להשתלט על חצאיות כאלו.

אף לא האישה באמבולנס

אשר ליבה האדום פורח מבעד למעילה בדרך כה מופלאה -

מתנה, מתנת אהבה

אשר לא בקשתיה כלל

משמים

חיוורים ולוהבים

המציתים את חד-תחמוצת הפחמן שלהם, מעיניים

מועמות שקפאו מתחת למגבעות נוקשות.

הו אלי, מי אני ומה אני

שפיות מאוחרים אלו יפערו אלי בזעקה

ביער כפור, בשחר דגניות.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - ילד

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - ילד

עינך הבהירה היא הדבר היחיד היפה במוחלט.

אני רוצה למלא אותה צבע וברווזים,

גן החיות של החדש

שבשמותיו אתה מהרהר –

טיפות שלג אפריל, מקטרת אינדיאנית,

גבעול

זעיר ללא קמט,

בריכה בה יהיו

הדימויים גדולים ואלמותיים,

לא פכירת ידיים

נסערת זו, תיקרה

כהה זו ללא כוכב.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - חציית האגם

 ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - חציית האגם

אגם שחור, ספינה שחורה, שני אנשים כגזרי נייר שחורים.

לאן הולכים העצים השחורים השותים כאן?

צלליהם בוודאי יכולים לכסות את קנדה כולה.

מעט אור יום מסתנן מבעד לפרחי המים.

עליהם אינם רוצים שנמהר:

הם עגולים ושטוחים ומלאי עצות מאיימות.

עולמות קרים מרעידים מן המשוט.

רוח השחור היא בנו, היא בדגים.

גוש עץ מזדקר מרים יד חיוורת לפרידה.

כוכבים נפתחים בין שושני המים.

האין הסירנות חסרות המבע הללו מעוורות אותך?

זוהי דממת נשמות נדהמות.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - חבורה

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - חבורה

צבע מציף את הכתם, ארגמן עמום.

שאר הגוף מרוקן מצבעו,

בגון הפנינה.

בבור מסולע

הים יונק בעקשנות חולנית,

חלל ריק אחד – ציר הים.

בגודל זבוב, הסימן

המבשר אבדון זוחל

כלפי מטה על הקיר.

הלב נסגר,

הים מחליק לאחור.

המראות מכוסות סדינים.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

ריקי שחם רביצקי מביאה משירי וויליאם בטלר ייטס ג'ין - המשוגעת וג'ק איש המסעות

(בתרגומה של דליה רביקוביץ')

יָדַעְתּי, בִּפְגשׁ מַבָּטִי לֶהָבָה

הָיָה כָּל גּופִי מְרַטֵּט

אַךְ כְּכָל שֶאֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי לַבָּא

כֵּן יַקְדּים אֲהוּבִי לָצֵאת,

כִּי אַהֲבָתִי הִיא פְּתִיל לֹא נִטְוָה

בֵּין אֹפֶל וְשַׁחַר נוֹבֵט.

וּבִבְדִידוּתָהּ הָרוּחַ שָׁבָה

אֶל כֵּס אֱלֹהִים רֵיקָם

אֲנִי שֶהָיִיתִי פְּתִיל אַהֲבָה

בִּימֵי חַיַּי בָּעוֹלָם,

אֲזַנֵּק מִקִּבְריִ אֶל הָאוֹר שֶנָּבַע

בְּרֶחֶם אִמִּי הֶחָם

אֲזַנֵּק מִקִּבְרִי אֶל הָאוֹר שֶנַּבַע

בְּרֶחֶם אִמִּי הֶחָם.

וְאִם לְבַדִּי נוֹתַרְתִּי לָנוּחַ

בְּתוֹךְ אֲפֵלַת הַמִּיטָּה

הַפְּתִיל אָז קָשַׁרְנוּ רוּחַ אֶל רוּחַ

כְּשֶׁהוּא בְּלֵילוֹת עֲלָטָה

הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ בְּלֶכְתוֹ בַּדֶּרֶך

וְרוּחִי תַּהֲלֹךְ לְאַחַר מוֹתָהּ.

ריקי שחם רביצקי מביאה משירי דליה רביקוביץ - כתמי אור

ובחומר הזה האפל נטבעו כתמים של אור

ולא נשמע בהם קול ורחש בם לא יעבור

והם כמו שמן המור ניגרים וזולפים מן הפך.

והם ניגרים כבשמים ורכה ושלווה תנועתם.

ובחומר הזה האפל הם נקווים למבוע קטן

ויש בהם חן וחמדה שגואים ועוברים על גדותם.

ובחומר הזה האפל נבעה מכרה של זהב

והחומר הזה האפל מגלה את מעמקיו.

ויש אהבה ענוגה בין האופל לבין הזהב.

והם חבוקים ושלווים ואין בהם קול ומשב

והאור מנטף ונושק את החומר הזה בשפתיו

והאופל הופך את גופו כבאר לכתמי הזהב.

ריקי שחם רביציקי מביאה משירי דליה רביקוביץ - חמדה

שם ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה,

והזמן ההוא היה יום השביעי בשבת

וכל בדי אילנות היו מתעצמים לגבוה.

והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבוע

וגלגל העין את גלגל החמה חמד.

אז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.

הזהירו ראשי השיחים והאור לא ידע שבוע,

ניתך בגלי הנהר ובכל אדוותיו ניצת,

אף ראשי היה בעיניו כתפוח זהב לבלוע.

שושני נהר צהובות פערו את פיהן לבלוע

את אדוות הנהר בחופזן וגיבעול השט,

אז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה

ואותו היום היה יום השביעי בשבת

וכל בדי אילנות מתעצמים בתשוקה לגבוה

ואז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.