זה כיף לכתוב על העור שלך

זה כייף לכתוב על העור שלך / ריקי שחם

היום על הספינה
סיפרת לי
על המורה שטובל במים
ומושח אותנו בשמן.
פיליפוס,מורה יקר
המידות הטובות שלך
מובילות אותי אל מדרגות פרטיות
משם אני עולה לחדר הפרטי שלי
ומושחת עצמי בשמן שלך
והציפורים שלי כבר לא
על חוטי הטלפון
אלא בנו קן על שדי
ורק רוצה לתת לך את הורד של המגדלית
ולדבר אתך בשפה של ורדים
כי הארמון הפרטי שלנו
יש לו ארובה
ודרכה אני מציצה אל השמיים
ורוצה להיות אתך
רק בחדר הכלולות שלך
ולדעת את סודך
כי אתה אצלי מתחת לעור שלי
וזה הסוד
ואחרי הסוד הזה
אני נשבעת אמונים
לך פיליפוס
ולשפיות
ולמילים
אני יודעת שאני אחלץ ממך
את כל השנינויות
כי המגדלית לימדה אותי
את סוד הפרוש
ואת סוד הנדר הנצחי
ואני חשה במלוא הכח שלה
שנכנס לי לורידים
לעורקים
לאף.

הדרך לבריב

הדרך לבריב / ריקי שחם

היום טבלתי את הסכין שלי במי נהר
ומרחתי אתו על לחם הקודש
ממרח של מים
והבנתי שאני חייבת לחיות
אפילו שראיתי ציפור מתה בשדה.
היום טבלתי את המכחול שלי
בדם כחול
וכתבתי את מילותי על עורי.
במילה בגידה
נגמר הצבע
והמכחול תפס חוורון של גסיסה.
הבנתי שהמילה בגידה
היא פצע עמוק עמוק
בתוך האלוהות.
היום טבלתי שערה מראשי
בשלולית של דם
וצבעתי אתה את שפתיי בצבע אדמדם.
האהבה זעקה אלי ממרחקים
והזכירה לי כי הגעגועים
הם המילים של התשוקה
והשמיים הם השמלה של אלוהים
ועכשיו אני אחרוט עם הציפורן שלי
את שמו של קליינט איסטווד
על המצח
והוא יזכיר לי
את הטוב ואת הרע
ואת המכוער.
אני חושבת על האיש ההוא
שהיה הולך בשביל עם מעיל צהוב
עשרות קילומטרים יום יום
בטח הוא כבר התחיל לעוף
כי נגמרו לו הרגליים
והלב שלו ממשיך לנדוד בשחקים
או בשבילים אבלים
כי אולי משהו מת לו
ואולי הגוף שלו מת
או משתתף בסרט של קלינט
כי היום ראיתי נעליים בשביל
וחשבתי
כי אלו הנעליים הקרועות של האיש
שהלך בשביל
עם מעיל צהוב
ופעמון של הזייה.

געגוע

געגוע / ריקי שחם

היום הזעתי.

הרבה זמן לא הזעתי.
אפשר לעשות פרופיל מהזיעה שלי
קו זיעה בחריץ
בין השדיים
זה קו הגורל שלי
יש לי קו גורל
בכף היד
קו עמוק
שמסמן את הסיפור שלי.
אני מזהה את הסיפור
בכלי המיטה
בעיקר בקימוטי הסדין
ובעיקר כשאלה מוטבעים
על העור
כאילו היו קעקוע של זכרון.
היום ראיתי עץ
שהגורל שלי נטבע בו
בין עליו
בגזע
בשורשים
בפירות
חשתי
כאילו המגע של החיים
מלטף אותי
ומסתכל עלי
כי לעץ היו
עיניים של געגוע.
במקום הזה של ירוק
אני מוליכה עצמי אל חיק
מובלת על ידי כח האהבה
אל הספינה
שבה ארדם הלילה
מכורבלת.

אפשר לגעת בקעקוע שלך?

אפשר לגעת בקעקוע שלך? / ריקי שחם

המיגדלית
סימנה לי היום את השביל
קעקעה את צעדי
על אבן
על דמעה
על גוף.
לפעמים בלילה
רק שתינו
שקופות
לבד
ללא תבונה
ללא הגיון
רק עם שק של סימנים
מקעקעות את הזמן
כאילו אין מרחב.
המגדלית דוחפת אותי ליער פנימה
תמיד משער צדדי
בין אלפי שנים
ושם
כל יום
פורמת אותי
חובשת אותי
ומקעקעת אותי מחדש
אוספות עלים
אוספות שיער
לפעמים רוצה
שיקברו אותנו יחד.
יש לה לזאת
צעדים של ספינה
ספינה ששטה לגליה.
תמיד נדמה
שהספרים שלה כבר גלויים לפני
ואז היא שוב דוחפת
את השער האחורי
הפעם אני מזיעה קצת
במצח
כי הקעקוע החדש
שהיא מקעקעת בי עכשיו
כואב קצת
צורב קצת
את העור
השקוף.

קעקועים באוויר

קעקועים באויר / ריקי שחם

אני
כל הדבור שלי
הוא דבור של גוף.
אני לא יודעת לדבר
בדבור של רוח.
פעם הייתי בברוטן
עם הגאות ועם השפל
ועם השפל ועם הגאות.
צפתי על פני המים
גם בגאות וגם בשפל
כי הדבור שלי הוא דבור של גוף
ואני מציבה את עצמי מול הגוף
כי הגוף הוא הגורל
והסיפור שלי
תופס תפיסה מחזורית
מקודשת
של כל הביטויים  בחיים.
רוצה לתפוס את הסינכרוניזציה של הזמן
זוהי עבודת האל שלי.
מציבה את עצמי
למרגלות הגאות ולמרגלות השפל
כמו הירח
כי יש ימים שאני יודעת
כי יש לחשוק רק בדבר האחד
שהוא החוק השמימי
והחוק הארצי
כי שם נמצאים נצני האהבה
ובהם אני מחפשת את המשמעות
ואת הסדר הקוסמי
ואת היכלות האהבה
כי בסוף הכל מסתכם רק
בדיבר אחד-אהבה.
אורזת צרורות של חיים
קושרת אותם בחוט פישתן
ואז חיה את הסיפור
שהוא עבודת קודש ממש.
בהיכל האהבה
אין וריאציה על נושא
הכל במסגרת גבולות התשוקה.
איזה כייף לחיות
עם אביונה נצחית.
הרגשות מלבלבים להם
כמו האביב
כי יש תכלית לחיים.
החיים הם ריטואל תמידי בממלכת הרגש.
הסיפור שלי מקועקע באור
הוא ליטורגיקה מדעית
שגומרת את הסיפור
עד סוף הסיפור.

יש לך דם פרא

יש לך דם פרא / ריקי שחם

אתה לימדת אותי

שהחיים הם נצחון הנפש

על שעמום הבשר.

אתה שהחזקת אותי במים

כדי שלא אמצא את הקרקע

לימדת אותי

שהאדמה היא המקום של

ההצמדות לעיקר

וללב

והריקנות היא

מוות שלא שואף לחיות.

אני הסתבכתי אתך

כל נסיון שלי להגיגים

אחרים מלבדך

הפכו אותי לאש יוקדת

ואז נכנעתי

וכל שנותר לי הוא

ללטף את מהותך

ואת גופך

ולהצהיר

שאני מפקירה את עצמי

בפניך

ושאתה הוכחה לקיומי

ואני אעשה מעשה טרוף

לפחות פעם אחת ביום

ותמיד אהיה מחויבת.

גם כשצעקתי לך

“שלום”

כל שאמרת הוא

שיש לי

דם פרא.

אפשר לטמון פתק בגוף

אפשר לטמון פתק בגוף - ריקי שחם

אני מכושפה
באין שליטה על אינגרם הגוף שלי
שמחולל לו בסערה
קרב שוליים עם הסטוריה ישנה.
וכל אימת שצפונות הסוד
מטיילים בינות צעדי
מוקסמת מהכשוף
שמכיל תוגה שקטה כל כך
בין ציפורניים כסוסות
שמכילות רטט של עצב
אך מכסות בכסותם על
פילה דשנה
שמשוטטת בכנפיה
בין תכלת לטורקיז
בין אדום לסמוק
והגוף הדואב
הוא רק פתוי
ולא יעצור את הכנף
מטיסת רקיעים
אל עבר שמיים
מבושמים בהילולת חג
במקום הכשוף
החשוף
היוקד.