ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי חלום עקבותיך

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי

חלום עקבותיך

חיפשתי אותך ולא מצאתיך,

חיפשתי אותך הלוט בענן.

מלוא נפש אריתי הדבש מני פיך,

ראיתי חלום עקבותיך בגן.

ידעתי, כי נסת הרחק מעימנו.

עלינו ציווית למות נבוכים.

נטעת עולם - עולמנו כגן הוא,

עולה חלומך בו כריח פרחים.

אך מי אתה? מי? ומה דמות גילגוליך?

ומה מיספרם באין-סוף הרגעים?

גלה לי פנים, לתועה בממלכת

העצובה מני כל בחיים.

אני אוהבך, אם הינך לא כמוני,

ולא אשנאך, אם עצב אתה.

ראה: אור ימינו הוא שמש העוני.

הרגש: לילותינו ריגבי עלטה.

וריק החלל - - - (חלוננו פתוח

למען נראה בו מה ריק החלל).

חיפשתי אותך בלילות וברוח,

חיפשתי אותך בשרב

ובטל.

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי אדם האמין

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי

אדם האמין

אדם האמין פה ללחש הערב,

נשק כוכבים במבט מעורפל.

הלך מביתו ועמד בדרך

לראות אם כוכב מרקיע נפל.

רוח-דממות גלגלה את העשב,

האופק קירב מרחקים בחלום.

נשא תפילתו החולם אז על נס זה,

כאילו הערב ברכו לשלום.

הנה לרקיע יש אלף כנפיים,

על כן אין כל פחד לגווע בשיר.

אבל אם רואות לפעמים העיניים

כוכב שנושר - זה מוות בהיר.

אדם האמין פה ללחש הערב,

שמע מקהלת האוויר במרומים,

הלך מביתו ועמד בדרך

לראות אם כוכב והמוות דומים.

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי אדם בחדרו

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי

אדם בחדרו

לו ראית אדם בחדרו

מול ראי שהזקין ממראות

לו שמעת

תוכי ירקרק

משוחח עם פרח ורוד

שרוי לו הפרח בכוס

שבוי התוכי בדמיון

הזמן את הפרח ירמוס

ואת חברו יחמוס

הכון התוכי הכון

הדלת פתאום תיפתח

וייכנס הגורל

מי יודע מה צבע בגדו

אם יפה הוא ואם מגואל

על הסף יתייצב כנושה

ישאל מי בבית ישכון

ואת שנות החיים,

והשם -

הכון, בן אדם, הכון

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי השיכור

ריקי שחם מביאה את שירו של אברהם חלפי

השיכור

נושרים כוכבים אחד אחד.

אענדם, אענדם כאבני החן.

ואז אדמה, שהלילה ירד -

ולבש גופי מגן.

כי מלא האוויר נשימת ינשוף -

אין לראות, אין לדעת שבילי מחר.

ויכול להיות כי כבר לא תשוב

אל הבית, שבו אתה גר.

ואת שעותיך - פלאי הזמן,

ואת תקוותיך - פלאי האור,

אולי לא תוסיף עוד לשתות עד תומן,

אתה השיכור, השיכור. 

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - פרגים באוקטובר

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - פרגים באוקטובר

אפילו ענני השמש אין בכוחם להשתלט על חצאיות כאלו.

אף לא האישה באמבולנס

אשר ליבה האדום פורח מבעד למעילה בדרך כה מופלאה -

מתנה, מתנת אהבה

אשר לא בקשתיה כלל

משמים

חיוורים ולוהבים

המציתים את חד-תחמוצת הפחמן שלהם, מעיניים

מועמות שקפאו מתחת למגבעות נוקשות.

הו אלי, מי אני ומה אני

שפיות מאוחרים אלו יפערו אלי בזעקה

ביער כפור, בשחר דגניות.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - ילד

ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - ילד

עינך הבהירה היא הדבר היחיד היפה במוחלט.

אני רוצה למלא אותה צבע וברווזים,

גן החיות של החדש

שבשמותיו אתה מהרהר –

טיפות שלג אפריל, מקטרת אינדיאנית,

גבעול

זעיר ללא קמט,

בריכה בה יהיו

הדימויים גדולים ואלמותיים,

לא פכירת ידיים

נסערת זו, תיקרה

כהה זו ללא כוכב.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)

ריקי שחם מביאה משירי סילביה פלאת' - חציית האגם

 ריקי שחם מביאה את שירה של סילביה פלאת' - חציית האגם

אגם שחור, ספינה שחורה, שני אנשים כגזרי נייר שחורים.

לאן הולכים העצים השחורים השותים כאן?

צלליהם בוודאי יכולים לכסות את קנדה כולה.

מעט אור יום מסתנן מבעד לפרחי המים.

עליהם אינם רוצים שנמהר:

הם עגולים ושטוחים ומלאי עצות מאיימות.

עולמות קרים מרעידים מן המשוט.

רוח השחור היא בנו, היא בדגים.

גוש עץ מזדקר מרים יד חיוורת לפרידה.

כוכבים נפתחים בין שושני המים.

האין הסירנות חסרות המבע הללו מעוורות אותך?

זוהי דממת נשמות נדהמות.

(תרגום מאנגלית אורה סגל, מתוך אלקטרה בשביל האזליאות, הוצאת כרמל)