גם בני ישראל אכלו שלווים במדבר / ריקי שחם

גם בני ישראל אכלו שלווים במדבר / ריקי שחם

היום אני מכינה שלווים.
מאכילה את האנשים שפה
בשלווים
כי את הזכרון של השלווים הקודמים
צריך להאכיל.
לפני שניגשים לשלווים
צריך לנעוץ בהם מבט
כי הזכרון הקולקטיבי שלהם
נושא בישבנו סוג של טרור
כמו הטרור שעברתי אני
על ידי המפלצת האפלה של הריק.
התחת האדום של השליו
הובל לטבח
וצעק ממרומי בית המטבחיים הצרפתי
אלוהים הושיעה נא.
לא נותר אלא להוושע על ידי מלוי התחת
בכל טוב הארץ
פואה גרה
דבש
תאנים מיובשות
וגם את הדמעות של ישו
כשהיה צלוב על הקרש
והטרוריסטים חשבו שזה קרש חתוך
של ישבני שלווים.
עכשיו השלווים בתנור
ופרנציסקוס הקדוש מאסיסי
משגיח עליהם שלא ישרפו
טועם את הרוטב של הדבש עם החרדל
לובש את הגלימה החומה שלו
ויוצא לסאן דיאגו דה קומפוסטלה
עם השלווים שלי שקשורים בכנפות מעילו הפרנסיסקני.
השלווים נאפים בחום של מאה שמונים מעלות בתנור
והחום מרפא להם את פצעי הסטיגמטה
של הטרוריסטים המלשינים
כמו הטרור שניסתה לעשות המפלצת השחורה
אלא שהיום יסתיים לנו
בארוחת מלכים עם שלווי גורמה
ולאונרדו יצייר לו אותנו סועדים
ומלקקים את הידיים
מלאי רוטב דבש ושום
וגם הוא יודע
כמו פרנציסקוס
וכמוני
כי אי אפשר לשחק בהיסטוריה
כי הזמן חוזר
ואף אחד לא יטביע את טרופו
ורוע נפשו
בגורלו של משהו אחר
גם לא בתחת של השלווים.
כי בארוחה הצרפתית שלנו
אנחנו לא ניצולים של אף אחד.

אני כותבת באוקיטנית

אני כותבת באוקיטנית / ריקי שחם

"אך ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו
ונשק לה תדיר על פיה".
אתך על הסירה שטה לגליה
ומאז אני עטופה ערפל
ונושאת עמי את כאבך הקמאי
ואת היגון
ואת הסבל הקדום
ועל ששוב דברים לא מסתדרים
כמו שהיינו רוצות
אבל הגוספל שלך
הוא התורה שלי
ואתו מודה אני לפניך
מלך חי וקיים
כי שתינו נאחזות
באסטרטגיה ברורה
של אהבה
ושל תשוקה
שמלמדת אותנו בעל פה
את התורה שלך
והחיים שלנו הם רק
זעיר אנפין
של החיים האמיתיים
שמתרחשים ביקום מקביל
וגם אם יש כוכבים שמתים
תהומות הנפש שלנו נצחיים
וגם אם מגדפים אותנו
לשתינו יש את הסוד הגדול
של הפיזיקה המסתורית
המחרמנת כל כך
ואוהבת
ונותנת
כי שתינו מאמינות
בדיוק באותם הדברים.
שתינו חלוצות של הדבר החדש
שמלקק את האוזן
מתחיל בתנוך
נכנס פנימה
ולוחש סוד
שרק המגדלית יודעת.

מחברת שורות

מחברת שורות / ריקי שחם

כולם עושים מהפכות.
אני רוצה לעשות מהפכה.
רוצה להפוך את האנטרופיה
רוצה להפוך את עורו של הכושי
ואת חברבורותיו של הנמר.
רוצה להפוך את הרצון לצעצוע.
אני רוצה גלידה.
אני רוצה לצוף במי דבש
אני רוצה לשרוף את כל המילים המיותרות
ולבלבל את סדר האותיות
כדי שהרעש של גסיסתה של הטיפשות
תוביל את המיותר
למקרר בחדר מתים
ובמקומם יצופו להם
מילים חדשות
אותיות עם שמות
נקודות.פסיקים וסימני שאלה.
זוהי המהפכה שלי
זהו החזיון שלי.
אני רוצה שכל מי שבלבל את האותיות
יהיה מרוכז בתשוקות שלו
ויחפש לו את הזיון שלו
כאילו אלה מנות הסם שלו.
זוהי המהפכה שלי.
המהפכה שלי לא מתרחשת באוהלים
היא יושבת לה על גדות הנהר
בליבה וגופה של המגדלית.
המגדלית יודעת
שמילים של טרור
הם נסיון לשלוט על השפה
ומילים של דכוי
הם אימפוטנציה.
המגדלית יודעת
שהלחות האמיתית
נמצאת בין פלומת השיער
של מי שיודע לאהוב.
איזה שיר לשים לך היום אהובה?

מריה סופייה

מריה סופייה / ריקי שחם

הפטריות הם הילדים של היער.
צמחו להם ככה פתאום
בלי להודיע מראש
המון
אבל המון
פטריות.
היו גם פטריות רעל
אבל לא בשבילם טיפסתי בשביל
כדי לקטוף פטריות.
פטריות הספס
תפסו אותי
במלוא גאוות טעמם
כמו הגיעו מהר אררט
או מאיזשהו מקום בלי שם.
הם תפסו אותי בגרון
וכלי הדם שלי התלהטו כולם
מעוצמת טעמם
כמו התמכרות לגוף
לריח
או לטעם
של גוף.
החום של אוגוסט
מוציא אותי מדעתי
אפילו שבמקום שלי לא חם
אבל אוגוסט
עושה לי להרגיש
כאילו חם אפילו פה
וכדי לצאת מהאובך הזה
אפילו שאצלי אלו אדי אלכוהול
אני חייבת להתמכר למשהו.
כי אני עכשיו בוערת
כמו הבתולות הקדושות
בבגדי נזירות בלי תחתונים.
אני מתמכרת לכל מגע
וחולמת שאני צפה על הנהר
המוביל אותי אל הסוף שלו
במקום שבו מחכה הספינה
עם המגדלית
ואנחנו שטות חזרה לגליה
בדרך אוכלות מרק בוייאבז
ומשם ממריאות ב first class
לפינה בעולם
ששם מדברים
רק באוקטנית.

רק אל תסתירו לי את השמש

רק אל תסתירו לי את השמש / ריקי שחם

אתה לוחש לי באוזן
פיליפוס
לוחש ומרטיב אותה עם הלשון
לוחש לי מילים כמו:
רוח הקודש,אור ותחייה,
אבל שנינו יודעים שלכל המילים
אין משמעות במילותם
ללא חווית היצר הקמאי
של הקיום שלנו.
שנינו יודעים,פיליפוס
שהמילים כוונתם
להונות אותנו
ואת המציאות ואת החיים.
אתה עוזר לי להגיש שפה.
אתה מבקש ממני להשיב לחיים
את המגדלור שכבה
והותיר שירה של דרורים
על חוטי החשמל
אלה בנדודם ללא השיר
העניקו לשפתיים הנעות
את המילים העקרות
וסוג של מלנכוליה
שהיא סהרורית
וחולמנית
והשטן מתיישב על הקצב הזה
של פעימות הלב הקטנות
ועוצר לרגע את הנשימה
ומשתלט.
ואתה פיליפוס
לוחש את הקוד
מושיט לי יד כדי לצאת
מתוך התעלומה הגדולה הזאת
ומלמד אותי למהול את המילים
בפעימות של לב חדשות
שמנשימות את הגופים
ומנשימות את היצר
ואתה מלמד אותי
להחיות את התפילות
ולהציל אותן ברגע האחרון
לפני שהן גוססות לגמרי
ואתה מלמד אותי
להפנות עורף לכל חסרי הרחמים.
אתה,עם מצנח ביד
צונח אתי מתוך ספינת חלל
היישר אל מרחבי הבוקר החדש
שם ניפגשים מבטינו
ולא נותר לי
אלא לנעוץ סיכה בכובע שלי
שמסתיר לי את הסנוור של השמש
שכל כך מציקה לי
בעת האחרונה.

היום אפתח לי בטארות

היום אפתח לי בטארות - ריקי שחם

הדברים האמיתיים
מתקיימים בתוך לשד העצמות
במקום שצפונות בו
חידותי ושאלותי
מחופים ברזים אינסופיים
של פולחני תשוקה
ורק הדומיה החיצונית
היא לי מגן
מפני הפרוק הקטרטי
שמתהלך בינות הוודו
בכל מקום מותר
מתפרק ומדשן את עצמו
בלחות של יצר
ואני מחזיקה
קתרוס בידי
מתהלכת בתוך סמטאות הפולחן
עטורה בפרחי יסמין
עטורה בחשקים
ושרה
למי שאינו בורח לשחקים
כדי להסתיר
את מה שמתחולל
בין קפלי הנפש.

איזה שיר לשיר לך היום?

איזה שיר לשיר לך היום? / ריקי שחם

הרגע שבו הרגש חודר לגוף שלי
הוא הרגע
שבו המגדלית מופיעה לי בחלומות.
אחר כך אני מתעוררת
ומחפשת אותה ללא לאות
ורק רוצה סימנים
שכל זה קרה באמת
ואלה לא התרחשו רק
בחלומות הפרטיים שלי.
היום חשבתי שוב על המדוזה
ורציתי לירוק לה בפנים.
המגדלית הופיעה עם הספינה שלה
ועצרה אותי
רגע לפני שהסמארק
כיסה את העיניים של המדוזה.
"השמיים מעדיפים את הרוק שלך
לדברים אחרים"
אמרה המגדלית
ונתנה לי את הורד שלה.
לא ירקתי על המדוזה
אבל בראש שלי ראיתי
כיצד צונחות לה העיניים
ונושר לה האף.
היא נולדה מתוך סטייה קוסמית.
איזה כייף לכתוב את זה עם עט גחליליות.
אני יוצרת מגע אינטימי אתם
עד שאני מרגישה את הטרוף
בתוך החושים שלי
כי ככה זה שיש עוד חוש
שמצליח לטייל בכל המרחבים
כאילו הוא חי על אופיום כל הזמן
ואז נוחת נחיתה אינטימית
ויודע שהתשוקה הזו שלו
מעניקה לי יתרון גדול.
אני מתפללת למגדלית
שלדמעות שלי יהיה טעם של
פטרוס
כדי שמישהו
יוכל לשתות מהם
ולהדבק בחוש הנוסף שלי.