הוא מסמן לי את כל האהבות שלי

הוא מסמן לי את כל האהבות שלי / ריקי שחם

אתה לא נחת
אף פעם לא נחת.אני הייתי רכה כל כך
ואתה לחצת חזק כל כך.תגיד לי
רק דבר אחד,מה גרם לי להתמכר לידיך
ששוטטו בגופי
כשטח הפקר
באותו רגע גדול
שבין חיים למוות.דברת אתי על רגשות נעלים
והשקת אותי
באחד מהמשקאות האלימים שלך
באורו הקלוש של הלילה.היינו שכורי נשיקות
ואתה שוב ושוב
קראת לי מהספינה
תוקע את המשוטים
במגדנות האדמה
וקורא לי
לפזר את עפר הרגבים
על ראשך.לא גרעת ממני
קמצוץ של אהבה
ואני הפכתי לחיה
הנוגעת בשפתי
בשומה שבפניך.אתה קרעת ממני את הסדין
והיית לי אופק
במסעי לאורו של הפנס
שסמן
את דרכי
על אבני המדרכת
שמסמנים לי
עד היום
את שנפשי אוהבתם.

אתה שגעון בלתי נלאה

אתה שגעון בלתי נלאה / ריקי שחם

בינתיים אני רק משוטטת
מחפשת דרכים חילופיות
הולכת לאורך שדרת חלוקי הנחל
ומחפשת עקבות
סימנים.
אתה טיפוס עצבני
מתאבק
בוכה על צווארי
ומושל בכל המצולות.
שם
על הספינה
היינו שרועים זה לצד זו
עשית לי טקסים
כמו לבתולת ים
אתה פרא אדם
אוהב לצלול למצולות
ולהתבונן בי
רועדת מפחד
בים תועה
ואני רק את האלים שלך
הייתי מחפשת
הכל בי דרוך
אתה עדיין מתבונן בי
בעיקר
כשאני רואה ים
או נהר
כשהמים מרטיבים אותי
ואני רטובה
אתה מתבונן
ממעמקי המים
מביא לי סוסוני ים
כותש לי אותם
במשקאות שלי
שיסייעו לי להבין
את הכל.
אתה שם ללעג כל כוח אחר
מלבדך.
עדיין ממשיכה להפליג
חובקת כל פיסת זכרון
שומרת אמונים.

סטייק טארטאר / ריקי שחם

צופה במרחקים
מנסה למצוא את הקו
שאולי הוא האופק
ששם מתחברים להם
המצולות עם רום שמיים
ורק רוצה לגעת במקום
שבו אני ערה לחלוטין
מושיטה את ידי
ותופשת חפץ
שבא מהמימד האחר
אולי אפילו איזשהו תפוח אדמה
שקולף והכין את עצמו
להיות תוספת לקדרה
שמכילה נתח אחד של בשר
שעשה דרך ארוכה מהעתיד
כדי למצוא לו מקום בצלחת שלי
כי אני
עושה לי מיני רישומים
בעזרת הדם הניגר מבשרו
רר לגמרי
חי כמעט כחול
עם רוטב ברניאז
נאבקת על חיי
עם קמטי דאגה על המצח
כי העולם שלי מרחף מעלי בריקוד של צלמיות
ורק חסר לי עוד נתון אחד
כדי להשלים את התמונה
במשבצת הספינה
של מארי מגדלן.

איזה שיר לשיר לך היום?

איזה שיר לשיר לך היום? / ריקי שחם

 הרגע שבו הרגש חודר לגוף שלי
הוא הרגע
שבו המגדלית מופיעה לי בחלומות.
אחר כך אני מתעוררת
ומחפשת אותה ללא לאות
ורק רוצה סימנים
שכל זה קרה באמת
ואלה לא התרחשו רק
בחלומות הפרטיים שלי.
היום חשבתי שוב על המדוזה
ורציתי לירוק לה בפנים.
המגדלית הופיעה עם הספינה שלה
ועצרה אותי
רגע לפני שהסמארק
כיסה את העיניים של המדוזה.
"השמיים מעדיפים את הרוק שלך
לדברים אחרים"
אמרה המגדלית
ונתנה לי את הורד שלה.
לא ירקתי על המדוזה
אבל בראש שלי ראיתי
כיצד צונחות לה העיניים
ונושר לה האף.
היא נולדה מתוך סטייה קוסמית.
איזה כייף לכתוב את זה עם עט גחליליות.
אני יוצרת מגע אינטימי אתם
עד שאני מרגישה את הטרוף
בתוך החושים שלי
כי ככה זה שיש עוד חוש
שמצליח לטייל בכל המרחבים
כאילו הוא חי על אופיום כל הזמן
ואז נוחת נחיתה אינטימית
ויודע שהתשוקה הזו שלו
מעניקה לי יתרון גדול.
אני מתפללת למגדלית
שלדמעות שלי יהיה טעם של
פטרוס
כדי שמישהו
יוכל לשתות מהם
ולהדבק בחוש הנוסף שלי.

מלאכת מחשבת – ריקי שחם

בואו אלי המוזות
בואו וחוללו לפני
את מחולות התענוג
שגואלים אותי מניכר
ומרשעות מכוונת של בנות הגרגונה
שעוגבות על חולשתם של גברים.
אני מרגישה בנוכחותם של רוחות
ומתיימרת לדעת
את חולשתה של האנושיות הזו
שמתייראה מפני הנאצל שבאהבה
ומנשיקות פי אוהב
כמו נישק ערוות בתולה הכמהה אלי תשוקה.
האנושיות הזו החרדה כל כך מהיצר
נישאת על כנפי הבורות
והשעבוד העצמי
ואני רק רוצה להשאר יפה לנצח
רוצה לשאת נזר של דיוניסוס על ראשי
ואתן המוזות היפות
אתן תמשיכנה לחולל לי מחול אוהב.

עפיפון – ריקי שחם

אני חייבת לעוף
אני אומרת לכם
חייבת לעוף.
כבר קראתי את כל התאוריות הפיזיקליות
חלצתי את שדיי בספינה
בלב ים
התשוקה שלי לא פסקה לרגע
ואני עדיין אומרת לכם
אני חייבת לעוף.
אני נודדת
כל הזמן נודדת
מסכנת את שמי הטוב
כדי לספר לכם על כוכבי ים
ועל חלליות
ועל האחד שמבקר אותי כל לילה
ואומר לי:
"פאק אוף
כוח הגרביטציה
את חייבת לעוף".
האש שלי בוערת
אני רעם
אני ברק
אני אוחזת בתזזיות
לא בקרני המזבח
הלבה שלי לא תרגע
עד שאעוף.

צעטלך- ריקי שחם

רוצה לשבת מאחורי איזשהו דלפק
ולחלק פתקים
לעוברים ושבים
עם רצפטים להגיגים
שאחר כך מושלכים
לתוך שק של חרטה
ואני אפופת תהיה
מחפשת חורים שחורים
בתוך הישימון של הפנים
שאוכלים פתקים
ומשליכים חרטות
וטובלים יגונם בכזבים
ורק סופת השלג שמתחוללת פה
גורמת לי לא להתפקע
ולרצות להיות
"הרואה ואינו נראה"
כי משחק העוורון
מזמן משחק לו על ריק
ואני הנוכחת בו בשאט נפשי
לא רוצה לחלל קודש.

קר לי - ריקי שחם

היופי שלך חקוק בעיניים
שחוצבות עצמם בנפשי
חיה בינות המיתוסים
הנאגרים אחוזי אמוק בגופי
שיודע את כל הענווה הקודחת
במקורות שאין מארה בליבם
כמה משוועת לחזיון מילים
שנאמרו ברגע של אחוד
ולימדוני שבעבור חופן של תשוקה
אמכור את המילים שלך לכל שומע.

ריקי שחם yama-budo

ריקי שחם yama-budo

אסור שהעיניים יפסיקו לראות
ולא ידעך המראה
שכתוב בדיו אדומה
על אור הדמדומים
בגווע השמש
אל מאחורי אופק השקיעה
ואני מלטפת את המילים
שאמורות להיות עיניים לי
צל שלי
בצלמי
והמילים נוגעות בקצות מערכת העצבים
מגרות כל קצה וקצה
פוקחות את הבורות
וחלילה שלא אשקע בעוורון
ועומק המילה
מלטפת את העפעפיים
ונושאת על גבה כאב של עידנים
כלים שלובים של אהבה
מכמני סודות
הניגלים בקסמי העור
מקועקעים בנפש פנימה
וחלילה לי לזלזל בנדרים שלי
הכתובים עמוק כל כך על עורי
ביוגרפיה תת עורית
כי אין לי כוח לבלבול ביצים
מתקיימת בתוך הבועה
בועה אורגנית
נוחה לפתוי
אפילו האורגנום האלוהי
צובט לי בלחיים
ורוצה שאהיה סמוקה
כמו הדיו שלי
שכאילו הפך למזרק
שמזריק לתאים
ולמילים
סומק אדום
שטוף
זימה.

יש לי פיל משנהב על שולחן כתיבה גדול. ריקי שחם

בסוף הלילה
בנקודת המפגש של השיח הפנימי
כאילו כמעט בסוף העולם
נעמדים להם הכוכבים
באיזושהי שורה
מיליוני מייל ביני ובינם
והם שם בשבילי
מתנהלים להם
מספרים את הסיפור
שיגרום לי אחר כך לנדודי שינה
וחושי נאנחים
ושוב איני נרדמת
ורק מושיטה יד מעל המים
תופסת בחדק הפיל
שיסיע אותי אל תוך החלום
כי כח הוויתי מתקיימת לה
על יצועי
שואפת לטוס על כנפי הפילה
שהיא כולה פרי צהלת הרגש
ושם אני נסה אל נפשי
מונעת מכוח האהבה
כי ענוג הוא החלום
חופן בתוכו מזמורים של תקווה
ושלא אשקע שנית בנדודי שינה
אלא אחלום לי
על לחישה דוממת
שהיא כולה
פרי תשוקה
ושרק לא
אזנחנה.